הסכם הסחר הטרנס-פסיפי (TPP) הוא אחד מההסכמים הכלכליים הבינלאומיים המשמעותיים ביותר בעשורים האחרונים.
ההסכם, שנחתם בשנת 2016, נועד ליצור אזור סחר חופשי בין 12 מדינות השוכנות לחופי האוקיינוס השקט, כולל ארצות הברית, יפן, אוסטרליה, קנדה ומדינות נוספות.
מטרתו המרכזית של ההסכם היא להקל על הסחר הבינלאומי, להפחית מכסים וליצור סטנדרטים אחידים בתחומים שונים.
רקע והיסטוריה
ההסכם החל את דרכו כיוזמה קטנה בין ארבע מדינות בלבד: ניו זילנד, סינגפור, צ'ילה וברוניי.
עם הזמן, הצטרפו מדינות נוספות, וההסכם התרחב לממדים גלובליים.
בשנת 2016, לאחר שנים של משא ומתן, נחתם ההסכם על ידי 12 מדינות, אך בשנת 2017 ארצות הברית פרשה ממנו תחת הנהגתו של הנשיא דונלד טראמפ.
מטרות ההסכם
ה-TPP נועד להשיג מספר מטרות מרכזיות:
- הפחתת מכסים והסרת חסמים בסחר בין המדינות החברות.
- קביעת סטנדרטים אחידים בתחומים כמו עבודה, סביבה וזכויות קניין רוחני.
- הגברת השקיפות והגנה על משקיעים.
- חיזוק הקשרים הכלכליים והפוליטיים בין המדינות החברות.
היתרונות הכלכליים של ה-TPP
ה-TPP מציע יתרונות כלכליים רבים למדינות החברות בו:
- הפחתת מכסים: ההסכם מבטל או מפחית מכסים על אלפי מוצרים, מה שמוזיל את עלויות הייצור והצריכה.
- הגברת התחרות: פתיחת השווקים מגבירה את התחרות, מה שמוביל לשיפור באיכות המוצרים והשירותים.
- הגברת ההשקעות: ההסכם מספק הגנה למשקיעים, מה שמעודד השקעות זרות ישירות.
- הגברת היצוא: מדינות החברות נהנות מגישה לשווקים חדשים, מה שמגביר את היצוא ומחזק את הכלכלה המקומית.
ביקורת והתנגדויות
למרות היתרונות הברורים, ה-TPP זכה לביקורת והתנגדויות ממספר גורמים:
- פגיעה בעובדים: יש הטוענים שההסכם עלול לפגוע בעובדים במדינות המפותחות, שכן חברות עשויות להעביר את הייצור למדינות עם עלויות עבודה נמוכות יותר.
- פגיעה בריבונות: חלק מהמבקרים טוענים שההסכם מעניק כוח רב מדי לתאגידים בינלאומיים על חשבון ממשלות לאומיות.
- השפעה על הסביבה: יש חשש שההסכם עלול להוביל לפגיעה בסביבה, שכן הוא עשוי לעודד ייצור מוגבר במדינות עם תקנות סביבתיות פחות מחמירות.
מקרי מבחן ודוגמאות
אחת הדוגמאות הבולטות להשפעת ה-TPP היא יפן.
לאחר הצטרפותה להסכם, יפן נהנתה מהפחתת מכסים על מוצרים חקלאיים, מה שהוביל לעלייה ביצוא החקלאי שלה.
בנוסף, ההסכם סייע ליפן לחזק את קשריה הכלכליים עם מדינות אחרות באזור.
דוגמה נוספת היא וייטנאם, שהצטרפותה ל-TPP סייעה לה להגדיל את היצוא שלה לארצות הברית ולמדינות אחרות.
ההסכם גם עודד השקעות זרות בוייטנאם, מה שתרם לצמיחה הכלכלית שלה.
סטטיסטיקות ותובנות
על פי מחקרים כלכליים, ה-TPP עשוי להגדיל את התוצר הגולמי של המדינות החברות בכ-0.5% עד 1% בטווח הארוך.
בנוסף, ההסכם צפוי להגדיל את היצוא של המדינות החברות בכ-10% עד 15%.
עם זאת, יש לקחת בחשבון שההשפעות הכלכליות עשויות להשתנות ממדינה למדינה בהתאם למבנה הכלכלה המקומית ולמדיניות הפנים.
העתיד של ה-TPP
לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם, המדינות הנותרות החליטו להמשיך בלעדיה וחתמו על גרסה מעודכנת של ההסכם בשם "הסכם סחר כולל ומתקדם לשותפות טרנס-פסיפית" (CPTPP).
ההסכם המעודכן כולל את רוב הסעיפים המקוריים, אך עם שינויים מסוימים שנועדו להתאים למציאות החדשה.
העתיד של ה-TPP תלוי במידה רבה ביכולת של המדינות החברות לשמור על שיתוף פעולה כלכלי ופוליטי.
בנוסף, ישנה אפשרות שמדינות נוספות יצטרפו להסכם בעתיד, מה שיגדיל את השפעתו הגלובלית.